פיצויים בגין פגיעה בשם הטוב

ב-הלכת  פלוני נ' ד"ר אילנה דיין [ע"א 751/10]  וכן בהלכת הרשקוביץ [ע"א 4534/02] נקבע תרשים הזרימה בתביעות לשון הרע. בתחילה בית המשפט בוחן האם הביטויים שנאמרו או נכתבו כלפי הנפגע מהווים לשון הרע והאם נעשה "פרסום" – האם צד שלישי נחשף לביטויים המכפישים.

אם התשובה לשאלות האלה חיובית, בית המשפט יבדוק האם הפרסום הוא פרסום מותר הזוכה לחסינות והאם עומדות הגנות כלשהן למפרסם, אם התשובה היא שלילית ולא עומדת למפרסם הגנות בית המשפט עובר לשלב הסעדים כשהמרכזי שבהם (אך לא היחיד) הוא פיצוי בגין הפגיעה בשם הטוב.

פגיעה בשם הטוב

פגיעה בשם הטוב, או לשון הרע, היא עוולה אזרחית ופלילית. אדם שנפגע בשמו הטוב יכול לתבוע פיצויים מאדם שפגע בו, וכן להגיש תלונה במשטרה.

מהי פגיעה בשם הטוב?

פגיעה בשם הטוב היא פרסום דבר שעלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג.

דוגמאות לפגיעה בשם הטוב:

  • פרסום שמועות שקריות על אדם
  • הוצאת דיבה
  • הפצת תמונות או סרטונים פוגעניים
  • השמצות

מה ניתן לעשות במקרה של פגיעה בשם הטוב?

  • פנייה לעורך דין: עורך דין יכול לייעץ לכם לגבי זכויותיכם ודרכי הפעולה האפשריות.
  • הוצאת מכתב התראה: ניתן לשלוח מכתב התראה לאדם שפגע בכם, ובה דרישה להסיר את הפרסום הפוגעני ולפצות אתכם.
  • הגשת תביעה אזרחית: ניתן להגיש תביעה אזרחית לבית המשפט ובה לדרוש פיצויים בגין הפגיעה בשם הטוב.
  • הגשת תלונה במשטרה: ניתן להגיש תלונה במשטרה כנגד אדם שפגע בכם.

בטרם הגשת תביעת לשון הרע ניתן לבחור בין שלושה מסלולי פיצוי, כל מסלול מתאים בהתאם לנסיבות המקרה:

פיצויים ללא הוכחת נזק – סעיף 7א'(ב) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 מעניק לנפגע מפרסומי לשון הרע את האפשרות להגיש תביעה בגין עוולת לשון הרע ומאפשר לנפגע לקבל פיצוי עד לסך של 50,000 ₪ בגין כל אקט של פרסום (כיום הסכום עומד ע"ס של 70,000 ש"ח בהצמדה למדד הסכום בהתאם לסעיף 7א(ה) לחוק).

כאשר הפרסום נעשה בכוונת זדון ובמטרה ברורה של המפרסם לפגוע בנפגע, סעיף 7א'(ג) מאפשר לנפגע לקבל כפל פיצוי בגין כל פרסום, קרי עד לסך של 140,000 ₪.

מסלול הפיצויים ללא הוכחת נזק נועד להקל על תובעים לקבל פיצוי בגין נזקים וממחיש את הקושי הקיים לעיתים בתביעות לשון הרע להעריך ולכמת את הנזק שנגרם לשמו הטוב של האדם.

פיצויים בגין נזק לא ממוני ע"פ הוכחת נזק– במסגרת מסלול פיצויים זה בית המשפט אינו מוגבל לסכומים הקבועים בחוק איסור לשון הרע, ויכול לפסוק לנפגע פיצוי גבוה יותר בגין נזק כללי או מיוחד בהתאם לדיני הנזיקין הכלליים.

במסגרת מסלול פיצויים זה, בית המשפט יכול לפסוק פיצוי בגין נזק ממוני (נזק מיוחד) שנגרם בגלל הפרסום- אותו יש להוכיח בראיות, כמו למשל: ירידה בהכנסות של תאגיד או עסק עקב פרסומי לשון הרע, ביטול הזמנות והסכמים ו/או הפסדים עתידיים.

בנוסף, בית המשפט יכול לפסוק פיצוי בגין נזקי בלתי ממוני (נזק כללי)- ראש נזק הנגרם בעקבות הפגיעה בשם הטוב בהתאם לנסיבות המיוחדות של המקרה, במסגרת בחינת הנזק הבלתי ממוני בית המשפט בוחן את הכאב והסבל שנגרמו לנפגע, מידת הפגיעה בשמו הטוב ונסיבות לקולא או לחומרא. נזק בלתי ממוני מחושב על דרך האומדן והערכה כללית וגלובלית של הנזק שנגרם עקב הפגיעה בשם הטוב. (רע"א 3832/11).

מגמת הפסיקה בעת האחרונה, היא מתן משקל רב יותר לשמירה על השם הטוב ופסיקת פיצויים גבוהים בתביעות לשון הרע, במטרה להרתיע מפני פרסומי לשון הרע פוגעניים, זאת בהתאם לנסיבותיו של כל תיק ומידת החומרה שבפרסומים, היקף הפרסומים, החזרה עליהם וכוונת הזדון של המפרסם.

בת"א 20162-12-18- נפסק פיצוי בסך של 145,000 ₪ בגין פרסומי לשון הרע שהופנו כנגד יועצת משפטית.

ת"א 9725-02-18 – עיתונאי בעל מקומון בצפון חויב לשלם פיצוי בסך של 130,000 ₪ בגין פרסום כתבות מכפישות בשלוש פלטפורמות שונות שבבעלותו.

פרסומי לשון הרע גורמים לנזקים קשים ולפגיעה בשם הטוב של אדם או תאגיד. כאשר מוגשת תביעת לשון הרע, הפגיעה בשם הטוב כבר קרתה והנזק כבר נגרם ולכן קיים קושי מסוים בהשבת המצב לקדמותו, מילה שנאמרה בעל-פה או נכתבה באמצעי תקשורת היא כמו חץ שנורה שכבר לא ניתן להחזיר לאחור, בבחינת מעשה ולכן התרופה העיקרית להטבת מצבו של הנפגע היא פסיקת פיצוי כספי.

פסקי דין בהם נפסקו פיצויים מוגברים עקב פרסומי לשון הרע

​ישנן מספר דוגמאות בולטות לסכומי פיצויים גבוהים שנפסקו בתביעות לשון הרע, למשל:

פלוני נ' הכתב האלמוני- במקרה זה, פורסמה כתבה על אדם שהורשע בהריגה של אדם אחר ונקבע לגביו כי בעת המעשה סבל מאי שפיות, כי רצח את אותו אדם, כי הוא עבריין מזויין ואדם ממורמר ודחוי במסגרת פסק הדין נפסק פיצוי בסך של 1,000,000 ₪.

פרשת אורי דניאל- במסגרת פרשה זו, התקבצו מספר רב של נשים והעלילו עלילות שווא כנגד עורך דין ודיין בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, במסגרת הפרסומים האשימו וטפלו הנשים עלילות שווא חמורות כנגד עו"ד דניאל- בבית המשפט המחוזי נפסקו לזכותו פיצויים בסך של 1,300,000 ₪ (לא כולל שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט). בערעור שהוגש לבית המשפט העליון סכום הפיצוי הופחת לסך של  550,000 (ע"א 7426/14).

פרשת הקצין החרדי- מדובר במקרה קשה וחמור של לשון הרע חמורה, שיימינג וטרור של ממש שהופנו כלפי קצין חרדי בלשכת הגיוס לצה"ל באמצעות "פשקווילים", פוסטרים הכוללים תמונות ופרסומי לשון הרע באמצעי תקשורת.  במסגרת קמפיין ההכפשות, בחרו חברי קהילה חרדית מסוימת לכנות את הקצין החרדי כמי שמוציא בחורי ישיבות ל-"שמד", כ-"צייד נשמות" ש"עוסק בפעילות מיסיונרית" כמי שמגייס בחורי ישיבות בכוח לצבא תוך כדי שהוא צד אותם. בפסק הדין ההכפשות החמורות תוארו כ-"ירי של חצים מחודדים ומזיקים עטויי לשון הרע" ו"כוס תרעלה".

בית משפט השלום ברמלה פסק לטובת הקצין החרדי פיצוי בסך של 630,000 ₪ כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. ערעור שהגישו הנתבעים נמחק ופסיקתו של בית משפט השלום נותרה על כנה. (ע"א 49618-12-17).

בנימין נתניהו נ' יגאל סרנה- במקרה זה העיתונאי יגאל סרנה פרסם ברשת החברתית פייסבוק שני פרסומים מכפישים כעובדות מוגמרות, למרות שלא הייתה להם אחיזה במציאות. בית המשפט פסק כי שמם הטוב של נבחרי ציבור אינו הפקר וכי זה שמם הטוב של נבחרי ציבור הוא הנכס העיקרי שלהם. במסגרת פסק הדין נקבע כי העיתונאי יפצה את נתניהו בסך של 115,000 ₪. (ת"א 56211-03-16) ערעורים על פסק הדין נדחו במחוזי ע"א 15267-09-17 וברע"א 1688/18.

פרשת אמר נ' יוסף- במקרה זה, פורסמה כתבה בעיתון ובה נכתב בתם של התובעים שנולדה עם מום רפואי הושארה בבית החולים וננטשה, זאת משעה שבתם של התובעים הושארה בבית החולים לביצוע טיפולים רפואיים, עוד נכתב כי האם היא "נרקומנית", בית משפט השלום חייב את מפרסמי הכתבה בפיצוי בסך של 100,000 ₪, בית המשפט המחוזי הפחית את סכום הפיצוי ל-40,000 ₪ ואילו לאחר הגשת הערעור מטעם בני הזוג, בית המשפט העליון החזיר את סכום הפיצוי שנקבע בבית משפט השלום לסכום של 100,000 ₪.

יש חשיבות מכרעת לבחירת עורך דין כאשר מתלבטים באיזה מסלול כדאי לבחור. מומלץ ורצוי להתייעץ עם עורך דין לשון הרע, כדי לבחון מהי הדרך הטובה ביותר לנהל תביעה ועל מנת למקסם את גובה הפיצוי עקב הפגיעה בשם הטוב. למשרד ניסיון רב בניהול תביעות לשון הרע והשגת סכומי פיצויים משמעותיים ללקוחות ששמם הטוב נפגע.

לייעוץ משפטי בהגשת תביעת לשון הרע או התגוננות מתביעת לשון הרע צרו קשר בטל': 050-3221151 או באמצעות דוא"ל: [email protected]

המאמר תרם לכם? שתפו שהוא יתרום גם לאחרים
עו"ד אביתר כהן

עו"ד אביתר כהן

עורך דין אביתר כהן הוא חבר ועדת לשון הרע הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל, בוגר במשפטים (LL.B) מהמסלול האקדמי של המכללה למנהל, מוסמך לשכת עורכי הדין בישראל ובעל תעודת מגשר מהמרכז הארצי לגישור של לשכת עורכי הדין.

צור קשר
צור איתנו קשר

אנא מלא את הטופס


נציג מטעמנו ידאג ליצור עמך קשר

דילוג לתוכן