פגיעה בפרטיות איך זה עובד?

הזכות לפרטיות היא זכות יסוד בעלת מעמד חוקתי כהגדרתה בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו:

7 (א). כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.

 אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו. (ב)   

 אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו. (ג)   

 אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו. (ד)   

ההגנה שהעניקו בתי המשפט לזכות לפרטיות הלכה והתפתחה בהתאם להלכות שנקבעו במהלך השנים, כאשר המגמה הבולטת בפסיקה, במיוחד לאור חשיבותה של הזכות כזכות יסוד, היא להרחיב את ההגנה על הזכות לפרטיות.

מלבד העובדה שמדובר בזכות שקיבלה מעמד של זכות יסוד, הרשות המחוקקת חוקקה את חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981. סעיף 2 לחוק מונה את המקרים שבהם פעולה מסוימת עולה כדי פגיעה בפרטיות. 

סעיף 4 לחוק קובע שפגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית בנזיקין, ומחיל על העוולה של פגיעה בפרטיות את כל סעיפי פקודת הנזיקין.

אם בית המשפט קובע שפעולה מסוימת מהווה פגיעה בפרטיות ומחיל על הפוגע אחריות נזיקית, הוא נדרש לבחון את ההגנות מכוח חוק הגנת הפרטיות, ההגנות שבחוק מתחלקות לכמה קבוצות:

הקבוצה הראשונה– סעיף 18(1) לחוק הגנת הפרטיות מחיל את סעיף 13 מחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 שעניינו פרסומים מותרים שנהנים מחסינות, למשל פרסום של חבר כנסת שנעשה במסגרת מילוי תפקידו, פרסום של מבקר המדינה, פרסומים שנעשו במסגרת דיון משפטי או בקשר לדיון משפטי.

הקבוצה השנייה- סעיף 18(2) לחוק הגנת הפרטיות מחיל את הגנות תום הלב שבחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965- 

הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה:

(א)  הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות;

(ב) הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;

(ג) הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;

(ד) הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים;

(ה) הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי;

(ו) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי פסקאות (4) עד (11) לסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965;

הקבוצה השלישית- סעיף 18(3) לחוק הגנת הפרטיות מחיל את הגנת אמת הפרסום שבסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, וקובע שכאשר היה בפגיעה עניין ציבורי הפוגע יהנה מההגנה ואם הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום היה בו אמת.

סעיף 19 לחוק הגנת הפרטיות קובע רשימה של גופי ביטחון שפטורים מאחריות נזיקית או אזרחית במקרה שביצעו עוולה של פגיעה בפרטיות. 

זאת אומרת שכאשר נפגעת פרטיותו של אדם, בית המשפט בוחן האם המעשה שבגינו הוגשה התביעה נופל להגדרת פגיעה בפרטיות כאמור בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, לאחר מכן בית המשפט בוחן האם עומדות לפוגע הגנות כלשהן, פטור או הקלות, ואם לא עומדות לפוגע הגנות או פטור מכוח החוק, יעבור בית המשפט לבחינת שיעור הפיצוי הראוי לנפגע כתוצאה מהנזק שנגרם לו. 

בנוסף לפיצוי כספי, בתי המשפט מוסמכים לתת צווים נוספים, כמו למשל צו לאיסור הפצה והחרמה של חומר פוגעני, צו למסירת חומר פוגעני לנפגע, צו המורה על פרסום פסק הדין וזאת על חשבונו של הפוגע, וכן להורות על צו לאסור שימוש במידע או להשמדת מידע. 

פיצויים בתביעת פגיעה בפרטיות

מה החוק קובע?

סעיף 29א'(ב)(1) לחוק הגנת הפרטיות קובע, כי בתי המשפט רשאים לפסוק לאדם שתבע בגין פעולה שמהווה פגיעה בפרטיותו פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 50,000 ₪ ובהצמדה למדד לפי סעיף 29א'(ד) לחוק – 60,000 ₪ וזאת בגין כל מעשה שיש בו פגיעה בפרטיות.

עם זאת, כאשר הפגיעה בפרטיות נעשית בכוונה לפגוע ובזדון לפי סעיף 29א'(ב)(2) לחוק, בתי המשפט רשאים לפסוק את כפל הסכום, זאת אומרת פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 120,000 ₪ וזאת בגין כל אקט או פעולה המהווה פגיעה בפרטיות כלפי אותו נפגע.

סכומי פיצוי בתביעות פגיעה בפרטיות

ב- ת"א (שלום ת"א) 15021-03-17 אלמוני נ' פלונית )נבו 12.04.2020(- מדובר במקרה שבו בני זוג פנו לטיפול אצל מטפלת זוגית, הטיפול ארך כארבעה חודשים אולם לא צלח, וכך גם חיי הנישואין של בני הזוג. 

לאחר שבני הזוג סיימו את הטיפול הזוגי והאישה בחרה להתגרש, שלחה המטפלת לעורך הדין של האישה מכתב ובו התייחסותה אל האיש, התנהגותו, ואמירות שונות כדי שהאישה תעשה במכתב שימוש במסגרת הליך הגירושין של בני הזוג בבית המשפט ואף הציגה את עצמה כפסיכולוגית למרות שהיא אינה כזאת. – בית המשפט פסק לאיש פיצוי בסך של 69,000 ₪ בגין הפגיעה בפרטיותו ובעיקר בחובת הסודיות שהייתה למטפלת.

ב- ת"א (שלום הרצ') 21945-07-14 פלוני נ' אריאל סמל ואח', )נבו 31.01.2016(- פסק בית המשפט פיצוי בסך של 157,000 ₪ לאדם שתמונות עירום מלא ועירום חלקי שלו, הופצו ופורסמו בספר שיצאו לאור, ברשת החברתית פייסבוק ובמגזין שבועי תל אביבי.

ב- ת"א (שלום ת"א) 39123-12-10 ש' ז' נ' עדי ארד (נבו 30.06.2013)- בית המשפט פסק פיצוי בסך של 102,000 ₪ לאישה שהצטלמה לצילומי הריון, ותמונותיה הופצו בפומבי בקניון איילון ובקליניקות של רופאים, מבלי שנתנה אישור לעשות שימוש בתמונות. בית המשפט קבע, כי הנתבעות הפרו שורה של סעיפים בחוק הגנת הפרטיות וקבע כי הנתבעות ביצעו שלושה אקטים של פגיעה בפרטיות ומכך גזר את גבה הפיצוי.

עורך דין פגיעה בפרטיות

עורך דין פגיעה בפרטיות יודע שבמקרים שבהם פונה אליו אדם שמבקש להגיש תביעה בגין פגיעה בפרטיות, יש לנהוג ברגישות המקסימלית לאחר שכבר נעשו פעולות פוגעניות וחודרניות, לבסס יחסי אמון ולעשות את המאמצים הנדרשים כדי להוביל את הלקוח לחוף מבטחים ולהשיג תוצאה שבה הפוגע ישלם עבור מעשיו הפסולים, ואת המאמץ כדי להביא סוף לפגיעה מתמשכת בפרטיות בכלים הנדרשים.

עורך דין פגיעה בפרטיות מכיר את ההלכות הרלוונטיות ואת הפסיקות של בתי משפט בדרגה נמוכה יותר ביחס לתביעות פגיעה בפרטיות, ויודע לנהל את התיק בצורה הנכונה, תוך מתן דגש להיבטים לסדרי הדין ולהוראות הייחודיות שבחוק הגנת הפרטיות, ביניהן איסור פרסום, התיישנות, הליכי ביניים, קבילות של ראיות ובהשגת סכום הפיצוי הראוי ביחס לכל מקרה.

המשרד עוסק באופן שוטף בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות בעילה של פגיעה בפרטיות בהליכים משפטיים המתנהלים מכוח חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 בכל הערכאות ובכל הארץ.

לתיאום פגישת ייעוץ בנוגע להגשת תביעה או התגוננות מפניה, מוזמנים ליצור איתנו קשר בדוא"ל: [email protected], או בטלפון: 072-393-9422