תביעות לשון הרע בעבודה ביחסים שבין עובד למעביד מתנהלות בבתי הדין האזוריים לעבודה כאשר ההכפשות נובעות מיחסי העבודה בין הצדדים ובזיקה ליחסים אלו. לעומת זאת, תביעות לשון הרע בין שני עובדים, שלא מתקיימת ביניהם מערכת יחסי עובד-מעביד מתבררות בבתי המשפט האזרחיים "הרגילים".
הוצאת דיבה בעבודה יכולה לבוא לידי ביטוי בהודעת דוא"ל מכפישה שאליה מכותבים נמענים נוספים, בניסוח והגשת תלונת שווא כנגד העובד או המעסיק לגורמים מסוימים, בהודעות ווטסאפ מבזות בקבוצת הווטסאפ של מקום העבודה, ברשתות החברתיות, במכתבים, בעל פה או בכל דרך אחרת.
לעתים קיים ניגוד בין האינטרסים של עובדים לבין האינטרסים של מעסיקים במקום העבודה. ניגוד זה יכול ליצור אווירה מתוחה ושיח קשה, המלווה פעמים רבות בצעקות, בהתעמרות, בשפה בוטה ומזלזלת של המעסיק כלפי העובד או להיפך ופעמים רבות גם לביטויים מכפישים ולשון הרע בעבודה.
הסיבות ללשון הרע בעבודה יכולות להיות:
אי שביעות רצון משכר העבודה, אי שביעות רצון מהיחס של המעסיק, וכו'. כאשר עובד מכפיש מעסיק הנזק הפוטנציאלי הוא רב. כאשר הדיבה מופנית למעסיק קיים חשש ממשי לנזק תדמיתי וכלכלי, כאשר עובד מכפיש מעסיק הוא למעשה גורם לנזק הן במישור התדמיתי – פגיעה בפוטנציאל ההעסקה של המעביד. נוסף על כך, כאשר עובד מכפיש מעסיק הוא יכול לגרום לנזק במישור הכלכלי ולהביא ליריד הכנסות אצל המעסיק.
מנגד, פעמים רבות מעסיקים מכפישים עובדים ומפרסמים לשון הרע במקום העבודה או מחוצה לו. הסיבות לכך יכולות להיות מתוך רצון שלא לשלם כספים לעובד, להתחמק מתשלום זכויות סוציאליות כגון: שכר עבודה, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה, פיצויי פיטורין, דמי חופשה, שעות נוספות וכו'.
הכפשות במסגרת יחסי העבודה יכול שיהיו בהגשת תלונות לרשות המוסמכת. לדוגמה מעסיק שמגיש תלונת שווא כנגד העובד לרשות מוסמכת לקבלת תלונות. דוגמה נוספת לפרסומים מבזים יכולה להיות, באמירות בעל פה של ביטויים פוגעניים לחבריו לעבודה של העובד או לבני משפחתו.
דוגמאות לתביעת לשון הרע בעבודה
לאחרונה פסקו בתי הדין האזוריים פיצויים נכבדים בתביעות לשון הרע בעבודה. למשל:
- בית הדין האזורי לעבודה פסק לתובע (סוכן ביטוח ועורך דין) פיצוי ניכר בסך 60,000 ₪ וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ (סה"כ 70,000 ₪), בגין ארבע פרסומים מכפישים שפרסמו מנכ"ל סוכנות הביטוח ועובדיו כלפי התובע שעבד בסוכנות.
- שלושה פרסומי לשון הרע נאמרו בעל פה ללקוחות של התובע, בפרסומים אלו הוצג התובע כמי שזייף מסמכים. כמו כן, בפרסום נוסף הוגשה כנגד התובע תלונה ללשכת עורכי הדין. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע, כי לא היה אמת בפרסומים וכי לא עומדת לסוכנות ולמנהל הגנת תום הלב. בערעור שהגישה הסוכנות וערעור שכנגד שהגיש הסוכן, קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי אין להתערב בפיצוי שנפסק בגין שלושת הפרסומים שנעשו בעל פה בשיחות טלפון וכי אין להפחית את סכום הפיצוי שנפסק בגינם. בנוסף, בית הדין הארצי דחה את הערעור שהגישה הסוכנות. לעומת זאת, בית הדין הארצי קיבל את הערעור שכנגד שהגיש הסוכן והגדיל את גובה הפיצוי בגין התלונה ללשכת עורכי הדין בסך של 20,000 ₪ נוספים (בסך הכל 40,000 ₪ בגין הפרסום) ואף חייב את הסוכנות בהוצאת הסוכן בערעור בסך נוסף של 10,000 ₪.
(סע"ש (אזורי ת"א) 53672-10-17
https://www.news1.co.il/Archive/001-D-425295-00.html
ע"ע (ארצי ) 3831-05-20 (פורסם בנבו, 11.01.2021).
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5877148,00.html
במקרה שבו מעסיק פגע בשמכם הטוב במקום העבודה וכן במקרה שבו עובד הכפיש אתכם במקום העבודה- מומלץ לפנות אלינו לייעוץ משפטי ראשוני.
