הוצאת דיבה חוק ודיני לשון הרע ממלאים תפקיד מכריע בהגנה על אנשים מפני הצהרות כוזבות ומזיקות שעלולות לפגוע בשמם הטוב. זהו ענף במשפט המתמקד בהגנה על אנשים מפני הוצאת דיבה ולשון הרע.
החוק המתייחס למעשה לאמירת הצהרות כוזבות על מישהו הפוגעות באופיו או בשמו הטוב. הבנת דיני לשון הרע חיונית לכל מי שרוצה לנקוט בצעדים משפטיים נגד מי שפרסם מידע כוזב אודותיהם
חוק הוצאת דיבה באינטרנט
בהתאם לחוק רואים פרסום כלשון הרע, כאשר הוא מגיע לאדם אחר חוץ מהנפגע או כאשר היה בכתב והפרסום היה עלול להגיע לאדם אחר חוץ מהנפגע – ברגע שאדם מפרסם טקסט כלשהו שמופץ ברחבי האינטרנט הדבר מהווה פרסום בהתאם לחוק.
- פוטנציאל לפגיעה משמעותי: פרסום שלילי ברשת יכול להגיע לקהל עצום תוך זמן קצר מאוד במיוחד כשהמפרסם הוא אדם מפורסם או משפיען שעוקבים אחריו מספר רב של אנשים, במצב כזה הפרסום יכול לגרום לנזק תדמיתי משמעותי לאדם או לעסק.
- קושי למחוק מידע: גם לאחר הסרת התוכן הפוגעני, הוא עשוי להישאר באינטרנט ולהמשיך להשפיע על המוניטין של הנפגע.
- חשיבות ההגנה על השם הטוב: הזכות לשם טוב היא זכות יסוד, והחוק נועד להגן עליה בכל מקום, כולל במרחב הדיגיטלי.
מהן ההשלכות המשפטיות?
- תביעת פיצויים: מי שנפגע מלשון הרע באינטרנט יכול להגיש תביעה אזרחית לפיצויים כספיים.
- הסרת התוכן: ניתן לבקש מבית המשפט להורות על הסרת התוכן הפוגעני מהאינטרנט.
- מניעת פרסום נוסף: ניתן לבקש מבית המשפט להוציא צו מניעה האוסר על פרסום נוסף של התוכן הפוגעני.
מה עליך לעשות אם נפגעת מלשון הרע באינטרנט?
- תיעוד: מומלץ לשמור את כל הראיות הקשורות לפרסום הפוגעני, כגון צילומי מסך, קישורים, הקלטות ועוד.
- פניה לעורך דין: עורך דין המתמחה בתחום לשון הרע יוכל לייעץ לך כיצד לנקוט בצעדים המשפטיים הנדרשים. שיסייע בהסרת התוכן המכפיש והפוגעני
מהם התנאים להגשת תביעת דיבה?
חוק איסור לשון הרע מאפשר הגשת תביעת פיצויים ללא הוכחת נזק. אך קיימים תנאים בסיסיים שיש לעמוד בהם כדי להגיש תביעה מוצלחת.
- פרסום:
- הגדרה רחבה: החוק מגדיר "פרסום" באופן רחב, הכולל כל הפצה של מידע שעלולה להגיע לאדם נוסף מלבד הנפגע הן בכתב הן בעל פה והן בכל דרך שהיא.
- הוכחה: על התובע להוכיח כי אכן היה פרסום של התוכן הפוגעני, כלומר שהמידע הגיע לאדם נוסף מלבד הנפגע (גם פרסומים ברשתות החברתיות ובפורומים מקוונים נחשבים לפרסום לצורך החוק).
- תוכן הפרסום: תוכן הפרסום צריך לעמוד בתנאים של לשון הרע, נועד להשפיל, לבזות, לפגוע.
- זיהוי המפרסם:
- מי הנתבע: הנתבע צריך לזהות את האדם או הגוף שפרסם את התוכן הפוגעני. בזירה הדיגיטלית, זיהוי המפרסם יכול להיות מורכב, אך בתי המשפט פיתחו כלים משפטיים להתמודד עם אתגר זה.
- חשיבות השמירה על ראיות: על התובע לשמור כל ראיה שעלולה לסייע בזיהוי המפרסם, כגון צילומי מסך, קישורים ועוד.
- התיישנות: חשוב לא לחכות ולהשתהות עם הגשת התביעה, הזמן להגשת תביעה הוא שבע שנים.
- עמידה בהגדרת "לשון הרע":
- פגיעה בכבוד: התוכן שפורסם חייב לעמוד בהגדרה החוקית של "לשון הרע", כלומר, הוא חייב לפגוע בכבודו של אדם או גוף אחר, להשפילו, לבזות אותו או לפגוע בשמו הטוב.
- דוגמאות: השמצות, האשמות כוזבות, פרסום פרטים אישיים מבישים ועוד.
- תקופת ההתיישנות: קיימת תקופת התיישנות להגשת תביעה, ולכן חשוב לפעול במהירות.
- הגנות אפשריות למפרסם: המפרסם עשוי לטעון להגנות שונות, כגון אמת בפרסום, דעה הוגנת או פרסום בתום לב.
גובה הפיצוי בתביעות לשון הרע
גובה הפיצוי הכספי בתביעות לשון הרע הוא נושא מורכב ומשתנה מתיק לתיק. אין נוסחה קבועה לקביעת הסכום, ובתי המשפט שוקלים מגוון רחב של גורמים בעת קבלת החלטתם.
גורמים המשפיעים על גובה הפיצוי:
- חומרת הפגיעה: ככל שהפגיעה בשם הטוב של התובע חמורה יותר, כך הפיצוי עשוי להיות גבוה יותר. פגיעה במוניטין מקצועי, פגיעה בחיים הפרטיים או פגיעה בצורה בוטה ומכוונת, עשויים להצדיק פיצוי גבוה יותר.
- היקף התפוצה: ככל שהפרסום הפוגעני הגיע לקהל רחב יותר, כך הפגיעה נחשבת לחמורה יותר והפיצוי עשוי להיות גבוה יותר. פרסומים ברשתות החברתיות או בעיתונות ובגופי תקשורת, למשל, עשויים להגיע לקהל גדול מאוד ולגרום נזק משמעותי.
- כוונת המפרסם: אם המפרסם פעל בכוונה לפגוע בתובע, הפיצוי עשוי להיות גבוה יותר. כוונה מכוונת להשפיל או לפגוע נחשבת לחמורה יותר מטעות או רשלנות.
- מעמדו הציבורי של התובע: מעמדו הציבורי של התובע עשוי להשפיע על גובה הפיצוי. פגיעה בשם הטוב של איש ציבור, למשל, עשויה להצדיק פיצוי גבוה יותר.
- נזק כלכלי: אם התובע הצליח להוכיח נזק כלכלי ישיר כתוצאה מהפרסום הפוגעני, כגון אובדן הכנסה או פגיעה בעסק, בית המשפט עשוי לפסוק פיצוי נוסף בגין נזק זה.
- כאב וסבל: בית המשפט עשוי לפסוק פיצוי בגין כאב בסבל שנגרם לתובע כתוצאה מהפרסום הפוגעני.
טווח הפיצויים:
טווח הפיצויים בתביעות לשון הרע הוא רחב מאוד, החל מעשרות אלפי שקלים בתיקים הקטנים ועד מאות אלפי שקלים, בהתאם לנסיבות המקרה. אין "תעריף" קבוע לפיצוי בגין לשון הרע, וכל מקרה נבחן לגופו.
גורמים נוספים המשפיעים על ההחלטה:
- הפסיקה הקודמת: בתי המשפט נוטים להתייחס לפסיקות קודמות במקרים דומים, פסיקות של בתי המשפט המחוזיים שהם מנחים והלכות של בית המשפט העליון שהן מחייבות.
- ההתנהגות של הצדדים: התנהגותם של הצדדים במהלך ההליך המשפטי עשויה להשפיע על החלטת בית המשפט, למשל כשנתבע ממשיך להכפיש את הנפגע במהלך ההליך המשפטי מדובר בשיקול לחומרא .
- פיצוי ללא הוכחת נזק: החוק מאפשר לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק, כלומר גם אם התובע לא הצליח להוכיח נזק, הוא עשוי לקבל פיצוי בגין הפגיעה בשמו הטוב. ואת כפל הסכום כשהפרסום נעשה בכוונה לפגוע, חשוב להבין כי זהו פיצוי סטטוטורי, כלומר סכום הפיצוי מוגבל בחוק
- פיצוי מוגבר במקרים של כוונה לפגוע: במקרים שבהם המפרסם פעל בכוונה לפגוע, בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי גבוה יותר.
היבטים נוספים שעלולים להשפיע על גובה הפיצוי:
- מעמדו הציבורי של הנפגע: אדם בעל שם ומוניטין ציבורי עשוי לקבל פיצוי גבוה יותר, שכן הפגיעה בשמו הטוב עלולה להשפיע על הקריירה שלו ועל חייו האישיים בצורה משמעותית יותר.
- חומרת ההאשמות: האשמות חמורות יותר, כגון האשמות בפלילים או בהתנהגות לא מוסרית, עשויות להצדיק פיצוי גבוה יותר מאשר האשמות כלליות יותר, מכיוון שיש בהן כדי להטיל סטיגמה פלילית על הנפגע.
- משך הזמן שחלף מאז הפרסום: ככל שהזמן שחלף מאז הפרסום ארוך יותר, כך ההשפעה של הפרסום על הנפגע עשויה להיות פחותה, ועל כן הפיצוי עשוי להיות נמוך יותר.
- מאמצי המפרסם לתקן את הנזק: אם המפרסם ניסה לתקן את הנזק שגרם, למשל על ידי התנצלות או הסרת הפרסום, בית המשפט עשוי לקחת זאת בחשבון ולהפחית את גובה הפיצוי.
- הפסיקה הקודמת: בתי המשפט נוטים להתייחס לפסיקות קודמות במקרים דומים, כדי לקבוע את גובה הפיצוי הראוי.
היבטים נוספים שכדאי לשים לב אליהם:
- פיצוי בגין נזק מיוחד: בנוסף לפיצוי ללא הוכחת נזק, התובע יכול לתבוע פיצוי בגין נזק מיוחד, כגון אובדן הכנסה, הוצאות משפטיות או נזק לא ממוני.
- הליך משפטי: תביעת לשון הרע היא הליך משפטי מורכב שיכול להימשך זמן רב ולעיתים להסתיים בערעורים.
הגנות לשון הרע
לרשות נתבעים בתביעת לשון הרע עומדות מספר הגנות פוטנציאליות. הגנות אלה נועדו לערער על אחד או יותר מיסודות לשון הרע ולהטיל ספק בתביעתו של התובע. הנה כמה הגנות נפוצות:
1. אמת: אם הנתבע יכול להוכיח כי האמירה המכפישה נכונה, היא משמשת הגנה מוחלטת להוצאת דיבה. אמיתות ההצהרה יכולה להיקבע באמצעות ראיות ועדויות עדים.
2. חיסיון: התקשרויות מסוימות מוגנות על ידי חיסיון , כלומר לא ניתן להטיל על האדם המוסר את ההצהרה אחריות בגין לשון הרע. לדוגמה, הצהרות שנאמרו בהליכים משפטיים, בדיוני חקיקה או על ידי פקידי ממשלה בתפקידם הרשמי עשויות להיחשב חסויות.
3. דעה: הבעת דעה מוגנת בדרך כלל על פי התיקון הראשון לחוקה. אם הנתבע יכול להוכיח כי האמירה המדוברת היא עניין של דעה ולא הצהרת עובדה, היא עשויה לשמש הגנה להוצאת דיבה.
4. הסכמה: אם התובע הסכים לפרסום ההודעה המכפישה, זו עשויה להיות הגנה מפני הוצאת דיבה. עם זאת, ההסכמה חייבת להיות מרצון ולא הושגה באמצעות כפייה או הטעיה.
חשוב להתייעץ עם עורך דין לשון הרע כדי להבין את האלמנטים וההגנות הספציפיים החלים על תביעת הדיבה שלכם. הם ינחו אותך בתהליך המשפטי ויעזרו לבנות תיק חזק כדי להגן על המוניטין שלך.
לסיכום, דיני לשון הרע ממלאים תפקיד מכריע בהגנה על הפרט מפני ההשפעות המזיקות של לשון הרע. החוק מספק מסגרת משפטית למיצוי הדין עם מי שמפיץ מידע כוזב ומזיק על מעשיו. הבנת המושג לשון הרע וההליך המשפטי הכרוך בתביעת לשון הרע חיונית לכל מי שמבקש להגן על שמו הטוב.
על ידי הוכחת יסודות תביעת לשון הרע והסתייעות בעורך דין לשון הרע, אנשים יכולים להגדיל את סיכוייהם להשיג תוצאה חיובית. חשוב לזכור כי פנייה לסעד משפטי בגין לשון הרע היא הליך מורכב ורב ניואנסים, וייצוג מקצועי מומלץ ביותר. על ידי ניווט יעיל במערכת המשפט, אנשים יכולים להגן על המוניטין שלהם ולהבטיח כי הצדק ייעשה.
אתם שואלים – אנחנו עונים
מה הכוונה "לשון הרע בעבודה"?
"לשון הרע בעבודה" היא כל פרסום בכתב וכל אמירה בעל פה או פעולה אחרת שעלולה לפגוע בשמו הטוב, או בכבודו של עובד במקום העבודה. זה כולל השמצות והכפשות, האשמות כוזבות, או כל התנהגות אחרת שיש בה כדי להשפיל או לבזות עובד במסגרת מקום העבודה. דוגמאות ללשון הרע בעבודה היא הכפשות והאשמות כוזבות בין שני עובדים, בין עובד למעסיק, או בין קבוצת עובדים לעובד.
האם יש הבדל בין לשון הרע לבין הוצאת דיבה?
בעבר, הייתה הבחנה מסוימת בין "לשון הרע" ל"הוצאת דיבה". כיום, מבחינת המהות, שני המונחים משמשים לתיאור אותה עוולה משפטית של פגיעה בשם הטוב ולעילת התביעה בלשון הרע.
האם ניתן להגיש תביעה על לשון הרע נגד עיתון?
בהחלט. עיתונים, ככל אמצעי תקשורת אחר, כפופים לחוק איסור לשון הרע. פרסום כתבה שקרית או מטעה העלולה לפגוע בשמו הטוב של אדם או חברה מסחרית, יכולה להוות עילה לתביעה. עם זאת, חשוב לציין שעיתונים נהנים במקרים מסוימים מהגנות משפטיות מסוימות, כגון "אמת בפרסום" ו"עיתונות אחראית", שעשויות להצדיק את הפרסום.
האם יש הבדל בין לשון הרע שנעשית בכוונה לבין לשון הרע שנעשית בטעות?
כן, יש הבדל משמעותי. כוונת המפרסם היא גורם מרכזי בקביעת חומרת המקרה וגובה הפיצויים.
- לשון הרע בכוונה לפגוע: אם המפרסם פעל בכוונה לפגוע באדם, הדבר נחשב חמור יותר ועשוי להביא לפסיקת פיצויים גבוהים יותר.
- לשון הרע בטעות: אם המפרסם טעה בטעות או בתום לב, הדבר עשוי להוות הגנה חלקית או מלאה, ולהוביל לפיצוי נמוך יותר או אף להעדר אחריות.
לאיזה בית משפט יש להגיש תביעה על פרסום לשון הרע?
הסמכות לדון בתביעות לשון הרע נקבעת בהתאם לזהות הצדדים ולסכום התביעה אולם בדרך כלל תביעות לשון הרע מתנהלות בבית המשפט השלום, במקרים מסוימים תביעות לשון הרע יכולות להתנהל בבית המשפט המחוזי בבתי המשפט לענייני משפחה או בבתי הדין לעבודה התביעה מוגשת בהתאם לנסיבות המקרה. הבחירה הספציפית בבית המשפט תלויה בשיקולים שונים, כגון מקום מגוריו של הנתבע או מקום ביצוע העוולה. חשוב להתייעץ בעורך דין כדי לקבוע את בית המשפט הנכון.
חוק הוצאת דיבה ולשון הרע מה הוא קובע?
החוק קובע שלשון הרע הוא כל דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם לעשות אותו מטרה לשנאה או ללעג.
לבזות אדם בשל מעשים התנהגות או תכונות שמייחסים לו, לפגוע באדם במשרה שלו, בעסק שלו בעיסוק שלו או במקצוע שלו, לבזות אדם בשל המוצא שלו, הדת שלו, מקום מגוריו, המין שלו או הנטייה המינית שלו.
החוק קובע שלשון הרע היא עוולה אזרחית וגם עבירה פלילית:
פרסום לשון הרע מהווה הן עוולה אזרחית והן עבירה פלילית. המשמעות היא שאדם שנפגע מלשון הרע יכול להגיש תביעה אזרחית לפיצויים, או להגיש קובלנה פלילית כנגד המפרסם.
הוצאת דיבה חוק איסור לשון הרע בישראל
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 נועד להגן על כבודם ושמם הטוב של אנשים, ארגונים וחברות. החוק מגדיר "לשון הרע" ככל דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם, לבזות אותו, לפגוע במשרתו או בעסקו, או לבזות אותו בשל מאפיינים אישיים כמו גזע, דת או נטייה מינית.
היבטים חשובים בהוצאת דיבה חוק לשון הרע
פיצויים ללא הוכחת נזק:
אחד ההיבטים החשובים של החוק האפשרות לקבל פיצויים ללא הוכחת נזק ממשי. כלומר, בניגוד לנזק שנגרם לרכוש או לנכס, יש קושי לאמוד ולהעריך נזק שנגרם מפגיעה בשם הטוב, החוק קובע כי גם אם לא הוכח כי נזק כלכלי או נפשי ישיר כתוצאה מהפרסום הפוגעני, עדיין ניתן לקבל פיצוי כספי ללא הוכחת נזק.
הגנות למפרסם:
החוק קובע מספר הגנות למפרסם, כגון אמת בפרסום, הבעת דעה בתום לב, פרסום לגוף או לרשות שמוסמכת לקבל תלונות בעניין הנפגע, ופרסומים שהם מותרים וזוכים לחסינות.
תביעת פיצויים ללא הוכחת נזק
חוק איסור לשון הרע מעניק הקלה משמעותית לאנשים שנפגעו מפרסומים פוגעניים. אחד ההיבטים הייחודיים של החוק הוא האפשרות להגיש תביעת פיצויים ללא צורך בהוכחת נזק ממשי.
מה המשמעות של זה?
לפי החוק, עצם העובדה שפורסם דבר שעלול להשפיל, לבזות או לפגוע באדם, מהווה פגיעה מספקת כדי להצדיק תביעה משפטית ומקים חזקה שנגרם נזק לשמו הטוב של האדם. כלומר, לא נדרש להוכיח כי הפרסום גרם נזק כלכלי, נפשי או אחר, כדי לתבוע פיצויים.
האם בכל מקרה ניתן לתבוע?
לאו דווקא. בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו כדי לקבוע אם אכן מדובר בלשון הרע. הם שוקלים את הנסיבות, את תוכן הפרסום, את הניסוח של הפרסום, את הכוונה של המפרסם ואת ההשפעה הפוטנציאלית שלו על הנפגע.
מדוע החוק מאפשר זאת?
- הנזק הטמון בלשון הרע: החוק מכיר בכך שלשון הרע גורמת נזק אינהרנטי לשמו הטוב של אדם, גם אם אין ראיות ברורות לנזק מוחשי.
- קושי בהוכחת נזק: לעיתים קרובות קשה להוכיח את היקף הנזק שנגרם מלשון הרע ולהעריך את הפגיעה בשם הטוב, כמו למשל פגיעה במוניטין או בבריאות הנפש.
מהם הגורמים המשפיעים על גובה הפיצוי?
גובה הפיצויים שייפסקו תלוי במספר גורמים, ביניהם:
- חומרת הפגיעה: ככל שהפרסום היה פוגעני יותר, מנוסח בצורה חריפה יותר ומשתלחת כך הפיצוי עשוי להיות גבוה יותר.
- תפוצת הפרסום: ככל שהפרסום הגיע לקהל רחב יותר, כך הפגיעה נחשבת לחמורה יותר והנזק שנגרם גדול יותק.
- כוונת המפרסם: אם המפרסם פעל בכוונה לפגוע, הפיצוי עשוי להיות גבוה יותר להבדיל מפרסום שנעשה ללא כוונה לפגוע.
- קיימים שיקולים נוספים, כמו למשל מעמדו של הנפגע בקהילה ולמי הגיע הפרסום מדובר ברשימה פתוחה.
חוק איסור לשון הרע והאינטרנט
חוק איסור לשון הרע הוא כלי חשוב והאמצעי העיקרי שבו ניתן לעשות שימוש לצורך הגנה על כבודו ושמו הטוב של האדם.
הבנת העקרונות הבסיסיים של החוק עשויה להיות שימושית לכל אדם, הן כאדם פרטי והן כעסק.
חוק איסור לשון הרע, חל גם על פרסומים שליליים באינטרנט. העולם הדיגיטלי, ובפרט הרשתות החברתיות, הפכו במהירות לבמה מרכזית להפצת מידע, כולל מידע שלילי ומידע כוזב "Fake news"
תופעת ההשמצה והוצאת דיבה באינטרנט הפכה נפוצה מאוד, ועמה עולה הצורך להגן על הפרט מפני פגיעה בשם הטוב.
על מנת להבין את חשיבותם של דיני לשון הרע, חשוב שתהיה הבנה ברורה מה זה לשון הרע על צורותיו השונות.
הוצאת דיבה לעומת לשון הרע: ההבדלים
לפי חוק הוצאת דיבה לשון הרע כולל הצהרות כוזבות שנכתבו (הוצאת דיבה) או מדוברות (לשון הרע).
בעוד לשון הרע כוללת מילים מדוברות, הוצאת דיבה כוללת הצהרות כתובות או מודפסות. כגון אלה שפורסמו בעיתונים, מגזינים או פלטפורמות מקוונות.
הוצאת דיבה נחשבת למזיקה יותר מלשון הרע מכיוון שלאמירות כתובות יש טווח רחב יותר ויכולה להיות להן השפעה ארוכת טווח.
עם עליית הרשתות החברתיות והפלטפורמות המקוונות, גדל הפוטנציאל של הצהרות דיבה להתפשט במהירות ולגרום נזק משמעותי.
דיני לשון הרע אם כן, ממלאים תפקיד חיוני בהגנה על שמו הטוב של אדם ובהבטחת כי הצהרות כוזבות אינן מותרות ללא בקרה.
פיצויים לפי חוקי הוצאת דיבה
כאשר שמו הטוב של אדם נפגע עקב הוצאת דיבה, הוא עשוי להיות זכאי לקבל פיצוי כספי על הנזק שנגרם. בחלק זה נדון בסוגי הפיצויים השונים שניתן לפסוק בתביעות לשון הרע.
פיצויים נועדו לפצות את התובע על הנזק הממשי שנגרם לו כתוצאה מלשון הרע.
ישנם 2 סוגים של פיצויים:
- נזקים בפועל: מדובר בנזקים הניתנים לכימות וקשורים ישירות לנזק שנגרם. הם עשויים לכלול הפסדים כספיים, אובדן מוניטין, עוגמת נפש ונזקים ספציפיים אחרים שניתן להוכיח באמצעות ראיות.
- נזקים משוערים: במקרים מסוימים, קשה לכמת בוודאות את הנזק שגרמה האמירה המכפישה. במצבים כאלה, ניתן לפסוק פיצויים משוערים על בסיס ההנחה כי נגרם נזק לשמו הטוב של התובע.
פיצויים עונשיים:
במקרים מסוימים של לשון הרע חמורה במיוחד, ניתן לפסוק פיצויים עונשיים בנוסף לפיצויים.
פיצויים עונשיים נועדו להעניש את הנתבע על התנהגותו הפסולה ולהרתיע אחרים מהתנהגות דומה. חישוב הפיצויים העונשיים לוקח בחשבון גורמים כגון כוונת הנתבע, מצבו הכלכלי וחומרת לשון הרע.
ישנם מספר גורמים שיכולים להשפיע על גובה הפיצויים שנפסקו בתביעת דיבה.
- היקף הפגיעה בשמו הטוב של התובע
- התפוצה והנראות של האמירה המכפישה
- אמינותו ושמו הטוב של הנאשם
- המשאבים הכספיים של הנתבע
- הראיות שהביא התובע לתמיכה בתביעתו