התשובה לשאלה האם תאגיד יכול לתבוע בעקבות פגיעה בשם טוב- היא כן.
עד לשנת 2016 לא עמדה לחברה בע"מ אפשרות להגיש תביעות לשון הרע בעקבות נזק שנגרם לשמם הטוב, בעיקר לאור הוראת סעיף 10 לפקודת הנזיקין שקובעת: שתאגיד או חברה בע"מ לא זכאים לפיצויים אלא אם כן נגרם להם נזק.
זאת אומרת עד לשנת 2016 הדרך של חברה בע"מ להגשת תביעת לשון הרע הייתה ארוכה ומסורבלת. כדי שחברה בע"מ תזכה בפיצוי בגין פגיעה בשמה הטוב, החברה הייתה צריכה להגיש תביעה מכוח פקודת הנזיקין, להוכיח במדויק מהם הנזקים אשר נגרמו לה, האם התקיים קשר סיבתי בין הפרסום לבין הנזק ולעיתים גם חוות דעת מומחה כדי להוכיח את גובה הנזק הכספי שנגרם לה.
עד להלכת פלבסקי (רע"א 2015/15 פלבסקי נ' קר שירותי רפואה), בתי המשפט היו חלוקים בשאלה האם תאגיד יכול לתבוע נזק לפי סעיף 7א' לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 ולקבל פיצוי ללא הוכחת נזק או שהוא מוגבל להגשת תביעה מכוח פקודת הנזיקין בלבד לאור הוראות סעיף 10 לפקודה הקובעת שתאגיד או חברה בע"מ לא זכאים לפיצויים אלא אם כן נגרם להם נזק.
בפסק הדין של המשנה לנשיאה דאז רובינשטיין נקבע, כי תאגיד יכול להגיש תביעת לשון הרע ולקבל פיצוי בגין פגיעה בשמו הטוב גם מכוח חוק איסור לשון הרע, זאת במיוחד לאור הוראות סעיף 1 לחוק שמגדירה "אדם" שנגדו פורסמה לשון הרע כ"יחיד או תאגיד".
בשנת 1998 תוקן החוק ונוסף לו סעיף 7א' הקובע פיצוי ללא הוכחת נזק, שנועד להתמודד עם היעדר היכולת להוכיח במדויק ולכמת את גובה הנזק במקרה שאדם נפגע מלשון הרע ונועד להרתיע את הציבור מפני פרסומי לשון הרע מכפישים.
בהלכת פלבסקי נקבע, כי דווקא במקרה של לשון הרע קשה לכמת את הנזק שנגרם לנפגע שכן: "נמשלה הלשון לחץ, שאם ישלוף האדם חרב בידו להרוג את חברו, החבר מתחנן לו ומבקש הימנו רחמים, מתנחם ההורג ומחזיר את החרב לנרתיקה. אבל החץ, כיון שירה אותו והלך, אפילו מבקש להחזירו, אינו יכול להחזיר".
ומקרה של תאגיד קשה עוד יותר לכמת ולהעריך את הנזק שנגרם, כיצד יוכיח תאגיד שנגרמו לו נזקים ואובדן לקוחות והכנסה בעקבות לשון הרע שפורסמה נגדו, רק במקרים שבהם לקוחות שלחו לתאגיד הודעות שבהן הם מודיעים לו שבעקבות מה שפורסם על התאגיד אין להם עוד רצון בשירותים של התאגיד ניתן לדעת שנגרם נזק, אולם במקרה שבו התאגיד לא מקבל הודעות מלקוחות כיצד ידע שלקוחות פוטנציאליים לא הגיעו בשל ההכפשות שפורסמו כלפיו וכי נגרם לו נזק.
בדיוק אותן סיבות ותכליות עמדו בבסיס גישת המחוקק בתיקון מס' 8 וחקיקת סעיף 7א' לחוק שעניינו פיצוי ללא הוכחת נזק, לכן אין כל סיבה "להפלות" בין תאגיד לבין אדם ולהכביד על תאגיד בנטל הכבד, היקר כלכלית (באמצעות חוות דעת) ולעיתים בלתי אפשרי של הוכחת נזק ספציפי.
לצורך ההמחשה ניתנה הדוגמה של שתי חנויות, הבעלים של אחת מהן הוא עוסק מורשה ואינו מאוגד והחנות השנייה היא חברה בע"מ, לשתיהן פוטנציאל נזק זהה ולכן הדעת אינה סובלת כי רק החנות שאינה חברה בע"מ תזכה בפיצוי.
הלכת פלבסקי העניקה לתאגידים וחברות בע"מ את האפשרות להגיש תביעות לשון הרע במסלול פיצוי ללא הוכחת נזק ולהקל את הנטל הכבד והיקר שבהגשת תביעה להוכחת נזק ספציפי.
משנפתחה הדרך לתאגידים להגיש תביעות לשון הרע במסלול של פיצוי ללא הוכחת נזק, קל יותר לזכות בפיצוי מבלי הנטל המכביד של הוכחת נזק ספציפי, ובמקרה של פרסומים מכפישים כנגד חברה בע"מ, מומלץ לפנות לעורך דין לשון הרע בעל ניסיון בניהול הליכים וייצוג תאגידים בתביעות לשון הרע.
לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני צרו קשר בדוא"ל: evyatar@evyatarcohen.co.il או בטלפון: 072-393-9422
