אין ספק שיש בביטויים גזעניים היבט פוגעני מובהק שנועד לבזות ולהשפיל שקולע להגדרה של לשון הרע.
יתרה מזאת סעיף 1(4) לחוק הוא סעיף מיוחד שקובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול- לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו; זאת אומרת, נקבע במפורש שביטויים גזעניים נכנסים להגדרה של לשון הרע.
המסקנה היא, שביטויים בנוגעים למוצאו של אדם , לגיל שלו, לדת שלו, למקום מגוריו, למגדר או לנטייה מינית ואף למוגבלות של אדם מסוים, עלולים במקרים מסוימים לעלות כדי לשון הרע ולהקים לנפגע זכות להגשת תביעת דיבה.
דוגמאות לפסקי דין שבהם נפסק פיצוי בלשון הרע בגין ביטויים גזעניים
ב-ת"א 9567-05-18 – במקרה זה לקוחה במסעדה צעקה באזני הנוכחים כלפי מנהלת המסעדה, "אתיופית מסריחה" וכן "מי נתן לכושית לנהל מסעדה", ואף חזרה על הדברים בחקירה במשטרה, בית המשפט פיצה את יוצאת האח הגדול תקווה גדעון בסך של 69,500 ₪.
תופעת הגזענות בחברה הישראלית לא רק שלא נעלמה אלא רק התגברה בשנים האחרונות, כך שלמרבה הצער הציבור הישראלי עדיין עושיה שימוש בביטויים גזעניים ומשפילים.
אם נפגעתם מביטוי גזעני ומשפיל, דעו כי עומדת בפניכם האפשרות להגיש תביעת דיבה כנגד אותו אדם, ובעזרת עורך דין לשון הרע הבקיא בתחום, לקבל פיצוי בגין העוול שנגרם לכם.
לקביעת פגישה וקבלת ייעוץ משפטי על הסיכויים שבהגשת תביעה על ביטויים גזעניים, צרו קשר
